במסגרת פעילות שורת הדין להגנה על חיילי צה״ל מפני הליכים משפטיים בחו״ל, סייעה שורת הדין לחייל מילואים להגיש לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין תלונה משמעתית נגד עורכת דין ישראלית, בעקבות חוות דעת מומחה שנתנה בהליך שהתנהל באנגליה נגדו.

ההליך באנגליה נוהל ביוזמת הארגון הפרו־פלסטיני International Centre of Justice for Palestinians (ICJP). ההליך לא ייחס לחייל עבירה שביצע לכאורה במהלך שירותו הצבא –  הטענה הייתה כי עצם חזרתו לישראל והתייצבותו לשירות מילואים בצה״ל, בהיותו גם אזרח בריטי, מהווה עבירה לפי ה־Foreign Enlistment Act משנת 1870. הארגון אף הצהיר כי בכוונתו לפעול באופן דומה נגד חיילים נוספים בעלי אזרחות בריטית־ישראלית.

הנסיבות ממחישות היטב את חומרת ההליך: החייל שהה בחופשה אצל משפחתו בבריטניה כאשר, ביום 7 באוקטובר 2023, נקרא בצו 8 בעקבות מתקפת החמאס. הוא עזב את בריטניה, חזר לישראל והתייצב ביחידתו למחרת – כדי לסייע למדינה בשעתה הקשה ביותר. ההליך ביקש להפוך דווקא את ההתייצבות הזאת, מכוח צו החירום שקיבל, ל״התגייסות״ אסורה לצבא זר ולעבירה פלילית בבריטניה. בית המשפט הבריטי דחה את הבקשה וקבע, בין היתר, כי היא פגומה משפטית וראייתית, מהווה שימוש לרעה בהליך ונועדה בעיקר לקדם אג׳נדה פוליטית ואידיאולוגית. על החלטה זו ניתן לקרוא בעדכון הקודם באפליקציה.

מדוע הוגשה תלונה נגד עורכת הדין בישראל?

לפי התלונה שהוגשה לוועדת האתיקה, הבעיה אינה מסתכמת בתוכן מסוים בחוות הדעת. הטענה העקרונית היא כי עצם השימוש במעמד ובמומחיות של עורך דין ישראלי כדי לסייע בהליך פלילי זר שתכליתו להפוך את ההתייצבות לצו 8 לעבירה פלילית עשוי להוות התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.

לטענת המתלונן, חומרת הדבר מתעצמת בשל הצטברות הנסיבות: חוות הדעת התבססה במפורש על מעמדה המקצועי של עורכת הדין בישראל; עורכת הדין ידעה כי מדובר בהליך פלילי העלול להביא לשלילת חירותו של חייל מילואים; עורכת הדין ידעה כי התשתית המשפטית נועדה לשמש גם נגד חיילים נוספים; וחוות דעתה עסקה בסוגיות מרכזיות שנדרשו כדי לנסות ולהציג את ההתייצבות לשירות כעבירה. כל זאת ביחס לחייל שחזר לישראל מיד לאחר טבח 7 באוקטובר כדי לקיים צו 8 ולהצטרף להגנת המדינה.

מעבר לטענה העקרונית, התלונה טוענת לפגם נוסף בחוות הדעת עצמה. אחת השאלות המרכזיות בהליך הייתה האם חייל מילואים השוהה בחו״ל ופועל בעקבות צו 8 עושה זאת מכוח חובה קיימת בדין הישראלי, או שמא מדובר בהחלטה וולונטרית ״להתגייס״ מחדש.

לפי התלונה, חוות הדעת הציגה נקודה זו באופן חלקי ומטעה: היא הדגישה כי אין הוראה מפורשת המחייבת חייל השוהה בחו״ל לשוב מיד לישראל, אך לא הציגה כראוי את ההבחנה בין שאלת מועד ואופן ההתייצבות לבין עצם תוקפו המחייב של צו המילואים. בכך, נטען, היא סייעה לתזה שלפיה החזרה לישראל הייתה בחירה וולונטרית שניתן לראות בה "התגייסות" חדשה – בדיוק אחד היסודות שה־ICJP נדרש להוכיח כדי לנסות ולהחיל את החוק הבריטי.

שורת הדין תמשיך לפעול להגנת חיילי צה״ל ומשרתי המילואים מול ניסיונות לעשות שימוש במערכות משפט זרות כדי לפגוע בהם בשל עצם שירותם, ולפעול בערוצים המשפטיים המתאימים כאשר מתעורר איום מסוג זה.